הור ההר ונחל החלק, קצת רטוב וקצת תלול, אבל בטח לא חלק

אסכולות, בצידי הדרך 5, טיול 2, הר החלק, נחל החלק, הור ההר

בדרך לדרום הם התקדמו לאט,

עברו בתחנות אך הקטר שם לא עמד,

טוב, בעצם בדביר הוא עמד, וקצת ישב לקפה, והיידה (איתן מזרז) דרומה.חולפים על פני באר שבע ודימונה, מזרחה על כביש 25 ואח"כ דרומה על 206, עוד קצת על דרך העפר, האוטובוס עם הנהג ענן מודיע שעד כאן, חוגרים את התרמילים, משחיזים את מקלות ההליכה, כמה מלים על המסלול הצפוי, וקדימה לדרך.

מזג אויר בהיר ולא חם, אידאלי מכל הבחינות.

מגמת פנינו דרומה אל עבר פסגתו של הר החלק, עליה מתונה למדי שחלקה על דרך עפר סלולה וחלקה על פני משטחים גדולים של אבני צור, משטחים צחיחים למדי עם צמחייה דלילה ביותר, אם בכלל.

עצירה ראשונה מלווה בסקירה גאוגרפית ראשונית של השטח, הסבר קצת על משטר המים במדבר וההשלכות שלו על הצמחיה, קצת התעכבות על צמח הזוגן והדרך החכמה שלו לשרוד את התנאים הקשים במדבר, וממשיכים לכיוון הפסגה, שם, סמוך לאנטנות המזדקרות והנראות למרחוק, תצפית שנייה והסבר מפורט קצת יותר, הכולל את מפעלי כריית הפוספטים במישור צין השכן, מקור השם "הר החלק", ועוד.

הר צין הוא (אולי) הור ההר

מתחילים גלישה לעבר נחל החלק, שתחילה היא מתונה, הופכת להיות תלולה ככל שמתקרבים לנחל, החלק התלול, אגב, נקרא "נאקב קאדון" בערבית, שפירושו "מעלה האת", אותו את שאיתו היו מפלסים את המשעול הצר כדי שיתאים לצעידת גמלים לאחר שטפונות כשהשביל השתבש.  האמת, לא נראה לי שאיזה גמל היה מסתכן פה.

עוצרים בתחתית הנחל לשחרר קצת ברכיים ולאכול משהו, ואחר ממשיכים באפיקו של הנחל אל תוך הקטע המבולדר והמגובב (מלשון גבים), ואיזה גבים !    אין מנוס מכניסה למים, מי ביחפות אמיצה, מי בנעלי-מים מדוגמות או סנדלים, ומי בנעליים סתם כך (כמוני).  המים קרים ומגיעים עד המותניים, ואנו נזהרים לשמור על הדברים החיוניים כמו טלפונים ומצלמות מעל התחום הרטוב.

הסיפור הזה מתנהל באיטיות ובזהירות ומסתיים עם יד אחת בחשש שבירה (יהודית) ושריר אחד מתוח (דני) אבל ללא צורך בפינוי מוטס.   אלכס החובש משחיז את מיומנויותיו. איחולי החלמה לפצועים.

הור ההר ושדות הבולבוסים הם מטרותינו הבאות. אנו חוצים בצעידה מהירה את מישור צין החרוש בחלקו הגדול בנסיונות שיקום נופיים המנסים להעלים את עקבות כריית הפוספטים, פוגשים לרגע את האוטובוס כדי לפנות את הילדים והפצועים וממשיכים לכיוון שדה הבולבוסים.  כמה דקות מאוחר יותר מגיעים אליו וזוכים להסבר האפשרי להיווצרות המקשה הסוריאליסטית המאובנת (הצטברות של שכבות גיר מסביב לגרעין אורגני כלשהו בתקופה שהיה כאן ים) וגם לגירסאות מיתולוגיות.

נו, לא בדיוק

משנסים כוחות אחרונים, כדי להעפיל לפסגתו של הר צין (הוא הור ההר לפי גירסאות מסויימות), עלייה חדה ביותר אם כי לא ארוכה, שמסתיימת בהשתחלות אקרובטית בתוך חריץ אבן סמוך לפסגה, מאמץ לא קטן ששכרו בצידו : קצרי נשימה אנחנו משקיפים ממרומי השולחן על בקעת צין שהשמש המנמיכה צובעת את סביבותיה בכתום, זוכים להסבר אחרון להיום על הסביבה, על הבעייתיות שנוצרה בעקבות כריית הפוספטים ועל הנסיונות לשקם את איזורי הכרייה הנטושים, וכן סקירה על מקורות המים בסביבה.

השמש כבר שוקעת במערב, ואנחנו גולשים במהירות לכיוון האוטובוס הממתין לנו למרגלות ההר.

זהו, הגענו. 14 ומשהו קילומטרים, מסלול מקסים למרות הקשיים (ואולי בזכותם), תודה לגלעד, לאיתן לענן הנהג ולאלכס החובש. וגם לכם.

כל שאר התמונות שצילמתי נמצאות כאן

התמונות שצילם איתן נמצאות כאן, תודה איתן.

להתראות,

אבי

סובב ועוטף - ירוחם, נחל שועלים, חלמוניות ודורבנים. וגם מכתש אחד, גדול.

שנה שמינית, הייתם מאמינים ?  מסתבר שכך הוא, מאז שביל ישראל עונת 2007-8, חלפו כבר שבע שנים וזו לי השנה השמינית עם אסכולות, עם גלעד ושאר המדריכים, עם עמיתותי ועמיתי המטיילים עם הנופים של ארצנו הקטנה, ואיני שבע.

בצידי הדרך 5 יוצאת לדרך.  יוצאים מהבית עם חשיכה והתחושה היא, באופן מוזר, של "חזרה הביתה", לאנשים המחייכים להיפגש שוב, לתרמיל על הגב, לדילוג בין הבולדרים לגבים, לירידות התלולות ולטיפוס המתנשם בעליות, א-מחייה.

חבורת ירושלים-מודיעין מצטרפת לאוטובוס בצומת מסמייה ויאללה דרומה.

התחזית אומרת שאחרי הצהריים יתחיל החורף האמיתי, תחילה בצפון ולאחר מכן בכל הארץ, אנחנו מקבלים רמזים לכך מכמות העננים ההולכת ומכסה את השמיים, אך בהתקרבותנו לתחילת המסלול ליד ירוחם, נהיה מעונן חלקית עם רוח קלילה, אידאלי למדי ונוח לצועדים.

כשני קילומטר מדרום לירוחם על הכביש המוליך לשדה בוקר, מתארגנים להליכה בכיוון דרום מזרח ולאחר דקות מספר עוצרים לתצפית על נחל רביבים ועל הסביבה. מחטים של דורבנים הפזורות בסביבה מספקות לגלעד סיבה לתאר לנו את חייהם של הנ"ל, הזוגיות שלהם, התרבותם בשנים האחרונות עקב העלמות אויביהם הנמרים, והצורה המתחשבת שבה הם ניזונים מהבצלים של הצמחים בסביבה.

יוצאים מהיובל של נחל רביבים, חוצים רכס גבעות מתון למדי על מנת לעבור לנחל שועלים ויובליו. עצירה נוספת לארוחת בוקר בואדי המסתעף מנחל שועלים מפגיש אותנו עם חלמוניות ומטמורת,  וגלעד מרחיב בשני הנושאים הנ"ל : בתי הגידול השונים של החלמוניות וחידת המכנה המשותף של בתי הגידול (כמות המשקעים ?), הפצת זרעיהן (נמלים ?) וכן לקודי ההתנהגות של הבדואים באשר לרכוש השמור במטמורות והדינים הנהוגים למפירי הקודים הנ"ל.

מטמורת

ממשיכים בנחל השועלים ואחר מטפסים ממנו וממשיכים על גדתו הצפונית, תצפית נוספת באיזור של תלוליות אבנים מוזרות המכונות טומולי (זה ברבים, היחיד הוא טומולוס), וההסבר האפשרי לקיומן (קברים עתיקים), 

טומולוס

תצפית לכיוון ירוחם וההיסטוריה שלה משנות החמישים שאז היתה מקום משכנם של עולים מרומניה שעבדו בכריית מחצבים במכתש, דרך כל הגילגולים והתלאות שעברו על העיירה במשך השנים, ועד לימינו אלה, המפיחים תקווה לפריחה מחודשת של המקום בעקבות השקעות גדולות בחינוך ובתשתיות חברתיות, וכן עיר הבה"דים המוקמת בשכנות והתחבורה המשתפרת לעיר המחוז באר שבע.

ירוחם סיטי

טרסות חקלאיות בנחל שועלים

שרידי הטרסות בערוץ הנחל מובילים אותנו לשאלה על החקלאות במדבר וניצול מי השטפונות, וגלעד מרחיב על ההיסטוריה של ניהול משק המים בסביבה בעת העתיקה ובעת החדשה, על בניית הסכרים על ידי אנשי רביבים (ע"ע קובלנוב), שטפונות ועוד כגון אלה.

על שפת המכתש הגדול

ממשיכים מזרחה וטיפוס מתון מביא אותנו אל מצוק השפה הצפון מערבית של המכתש הגדול. תצפית מרהיבה על המכתש מספקת לנו את התירוץ לשמוע סקירה על המכתשים בארץ (יש חמישה), גלעד כדרכו מתאר בדרמטיות ובתנועות גוף את התהליכים הגאולוגיים שהובילו ליצירת המכתשים, על גילויים המחודש ע"י סטודנטים ישראליים בשנות הארבעים שנוכחו לאכזבתם כי הבריטים הקדימו אותם, וטוביה קושניר שניתץ  את סמל חיל ההנדסה הבריטי שהיה חקוק בסלע, והנציח במקומו את עצמו ואת הפלמ"ח.

הליכה נינוחה על שפת המכתש, תצפית אחרונה, השמש מנמיכה והרוח נושבת קרירה, והליכה קצרה לאוטובוס הממתין לנו בעיקול הכביש, ויאללה לדרך.

בטרם חשיכה עוד מספיקים לעצור בצומת להבים ולשזוף את עינינו בחלמוניות נוספות הצומחות כאן בשפע

נפרדים בתודה ומצפינים הביתה.

תודה לאיתן, לגלעד לעידו החובש ולנהגנו הנאמן,

ותודה לכם על החברה הנעימה (כרגיל).

עוד תמונות שצילמתי נמצאות כאן : כאן

תמונות שצילם איתן נמצאות כאן : כאן

תמונות שצילמה מיכי ברש נמצאות כאן

תמונות שצילם רון צורן נמצאות כאן

אם יש ברשותכם תמונות שתרצו לשתף, שלחו נא אותן אלי ואוסיף ע"מ שיהנו כולם.

תודה ולהתראות,

אבי