יום שבת, 2 במאי 2015

נחל כזיב חביב חביב, ירוק ומים, בקיצור : אביב

בצידי הדרך 5 טיול 6 נחל כזיב, מדריך גלעד בן צבי



האביב המשוגע שסיפק לנו כמה ימי חמסין רציניים השבוע, נרגע מעט, והטמפרטורות הנוחות והשמיים המעוננים חלקית רומזים לנו על מזג אויר נוח לטיול האחרון של העונה, והפעם, מסלול מעגלי  ממצפה הילה למצפה הילה, דרך נחל כזיב, עין טמיר והמונפורט.


חבורת ירושלים מצטרפת לאוטובוס בצומת אלונים ולאחר כוס הקפה והחיבוקים ממריאים צפונה. חוצים את כפר יאסיף, ימינה בצומת כברי, שמאלה דרך מעיליא ומגיעים לנקודת ההתחלה, מערבית למצפה הילה.
מתארגנים להליכה וגולשים בשביל צפונה ולאחר מכן פונים מזרחה במקביל לאפיקו של נחל כזיב, אל תוך סבך אפלולי למדי של חורש גלילי, אלונים, עצי דולב, מורן-החורש, אלות וקטלבים משמשים בו בעירבוביה ירוקה המשובצת בפריחה של אביב מאוחר : לטמים בוורוד ולבן, דרדרים למיניהם בוורוד קוצני, מרבדים של לבן וצהוב וירוק שאיני יודע את שמותיהם, בקיצור, חגיגה של טרם קיץ.

דם המכבים


לוטם

עוצרים ליד קטלבים עם גזעים מפותלים ומשורגים וגלעד מספק הסברים אפשריים לצבעו האדום של גזע הקטלב ולהשתרגותו. כמו כן הקשר האפשרי בין תפוצתו של העץ הנ"ל לבין סוג הקרקע, ואפרופו הצמחיה בחורש, מספר לנו גלעד על סוגיית דילול החורש באמצעים שונים, ע"מ לשפר את הבטיחות (שריפות) ואת האיזון האקולוגי.



ממשיכים לגלוש מזרחה ולמטה בהדרגה, עצירה נוספת והסבר על השבת היחמורים הפרסיים לארץ וסיפורי המתח הקשורים בכך, סמוך להתמוטטות משטר השאח באירן, ובכלל ענייני השבת מיני בע"ח תנ"כיים לטבע בארץ, שזכתה להצלחה רבה (80%) בהשוואה לעולם הגדול, המפגר אחרינו כמובן.


השביל פונה מערבה אל שלוחה המכונה "קרן ברתות", שלוחה המרוצפת בסלעים אפורים וחדים, נקודת תצפית מרהיבה לכיוון צפון ומערב, גלעד מתעכב על השמות הערביים השונים של נחל כזיב, כל קטע ושמו המיוחד, סוקר גיאוגרפית את הפנורמה, ומרחיב בעניין המערות הנמצאות באיזור והממצאים בהן של שרידי אדם מתקופות פרהיסטוריות, ששפכו אור חדש על סדר הדברים בהתפתחות המין האנושי. רמז : אפשרות שהאדם הניאנדרטלי והומו ספיאנס התקיימו במקביל ואולי אפילו התערבבו אלה באלה, בניגוד לתאוריות קודמות המשייכות כל סוג לתקופה אחרת. מעניין.


קרן ברתות

המונפורט - מבט מקרן ברתות

עוד עצירה בענייני בוטניקה, שושן צחור ותפוצתו, ואנחנו כבר בתחתית הנחל, פוגשים את האפיק ואת המים הזורמים בו, מפלונים, בריכות, צל וקרירות, ומקום נפלא לארוחת צהריים ולהשתכשכות.




מכאן גיחה קצרה לעין טמיר השוכנת כמה מאות מטרים מזרחה באפיקו של הנחל, סמוך לעין זיו, כך אומרים, מסתבר שהמקום והזמן פופולאריים עד מאוד : המקום שוקק קבוצות ומשפחות שבאו לטייל ולטבול, שמח.   אמיצים שבנו חולצים נעליים ונכנסים לניקבה של עין טמיר וחוזרים רטובים אך מרוצים.




חוזרים מערבה לנקודת ארוחת הצהריים ומשם ממשיכים עוד הלאה במורד האפיק, כמה חציות של המים הלוך וחזור מאתגרות אותנו מעט, ולבסוף מגיעים למרגלות המונפורט, סמוך לטחנת הקמח הצלבנית. הסבר קצר על מבנה הטחנה שחלקיו נוצרו בתקופות שונות ולצרכים שונים, וקדימה אל פסגת ההר !





פעם נוספת אנחנו נוכחים שלכל ירידה יש מחיר : הטיפוס למבצר מאתגר לנו את כושר הלב-ריאה-פז"מ, ולבסוף מתנשמים ומתנשפים אנחנו מגיעים עדיו וזוכים לתגמול כפול : רוח נעימה ונוף יפהפה.




ויש גם דבר תורה : גלעד סוקר את ההיסטוריה של המקום, המסדרים השונים שהיו בארץ (טבטונים, הוספיטלרים), בנו את המקום והחזיקו בו בתקופות השונות, המלחמות והכיבושים ומה לא.





עוד מאמץ ועלייה במעלה השלוחה, אנחנו כבר די רצוצים מהעליה הבלתי נגמרת הזאת, אבל סימני הציביליזציה ומוכר הארטיקים שאנו פוגשים בסוף העלייה, מרמזים לנו שהמנוחה הנחלה והאוטובוס, כבר בטווח נגיעה. 
הללויה.



נוהל קרוקס, והביתה.

כל התמונות שצילמתי נמצאות כאן,

התמונות שצילם איתן נמצאות כאן,  תודה איתן !

התמונות שצילמה אראלה נמצאות כאן, תודה אראלה !

תודות לכל המשתפים, המדריכים והמפרגנים, לאסכולות ולשרון,

זאת היתה העונה שהיתה, היה תענוג לחרוש איתכם את הנופים,

להתראות בשנה הבאה (אני נרשמתי ל"מהקצה אל הקצה").

שלכם,

אבי





יום שבת, 28 במרץ 2015

זויתן עליון, זויתן תחתון, זויתן תריאטלון. ירוק, פורח, זורם, והמוווון מדרגות

בצידי הדרך 5 טיול 5,  נחל זויתן


דווקא היום התחלף השעון  לזה המתאים לקיץ, והלילה שגם ככה היה אמור להיות קצר בגלל שעת ההשכמה המוקדמת, התקצר בשעה נוספת, אבוי.
התשוקה לשבילים ולנופים משכיחה מאיתנו את תלאות הבוקר, וכוס קפה ועוגה בצומת אלונים מרפדים לנו את הבטן ואת התיסכולים.
דוהרים צפונה ומזרחה עם איתן המלווה ושי החובש, אוספים בצומת גולני את צחי גלובין המדריך, וקדימה, לרמת הגולן.  כבר בדרך צחי מאפס אותנו באיזור וקורא בשמות ישובים ואתרים שאנו חולפים לידם במהירות.
יורדים דרך המושבה מגדל סמוך לחוף הכינרת ומשם צפונה ומזרחה, חוצים את גשר אריק כשמגמת פנינו אל סמוך לעיר קצרין. בכניסה לשמורת יהודיה ובפתחו של נחל הזויתן מתארגנים להליכה.



מזג האויר בהיר למדי ורוח מזרחית לא ממש מתונה מנשבת ומצננת אותנו. בשביל ההתחלה זה קצת קריר, אבל במהרה כשמתחממים בהליכה, מיזוג האויר הזה, המלווה אותנו כמעט לאורך כל היום, הוא משיב נפש ומקל עלינו משמעותית.


גולשים באפיק הנחל המרוצף בסלעים, לא גדולים מדי אך דורשים ערנות, בינות לעצי החורש הטבעי, אלות, אלונים, וליבנה, ובקרחות החורש עדיין ירוק של טרם קיץ, ומלוא העין פריחה : פרגים, עכנאים, פשתה, תגית, רקפות, נוריות ועוד צהובים וורודים וסגולים מכל גודל וגוון.

פרגים

עכנאי

נץ החלב

עוצרים לשנייה על יד מרווה ירושלמית,  ואח"כ חונים בצל אקליפטוסים גדולים לארוחת בוקר. צחי מנפץ לנו את אגדת אלי כהן והאקליפטוסים, לאכזבת אחדים (לא מסתדר עם התאריכים וגיל העצים), וסוקר את ההיסטוריה של שיחי הצבר בארצנו (ממקור מכסיקני), הפקת צבעים מכנימה שגרה על הקקטוס הנ"ל, ועוד.


ממשיכים לאורך הערוץ כשמדי פעם נשמע קרקור צפרדעים המרמז על הימצאותם של מים, ואכן אנו מגיעים לבריכות הראשונות של הנחל העליון, עצירה המנוצלת להסבר על תופעת המשושים (ככה מתגבשת לבה כשהיא נקרשת) ולסקירה גיאולוגית.




בקטע הזה אנו פוסעים לאורך אמת מים עתיקה, שבחלקים ממנה אפשר עדיין להבחין בשרידי דיפון וטיוח. עצירה בנקודת תצפית המשקיפה על הנחל מגבוה ועל אחת מהפניות חדות-הזווית שלו המעניקות לו את שמו. שם גם מכיר לנו צחי את הקוץ הנקרא "קורטם הצבעים" שהשרף שלו כתום באופן מפתיע וקונטרסטי לצבעו הירוק-אפרפר של הצמח מבחוץ.

כאן הנחל פונה בזוית חדה ומכאן שמו




הגענו לבריכות הגדולות, משפחה נחמדה של יהודים יראי-שמים משתכשכת להנאתה במימי הבריכה, תענוג.


ממשיכים ועוקפים את ראש המפל ומגיעים למצפור התצפית המשקיף עליו, הגובה, כך צחי,הוא בסביבות 30-40 מטר, מרשים ביותר. צחי מסבר את סיפור התאונה העצובה שקיפדה את חייו של ארתור פישביין, כתוצאה מדרדור אבנים ע"י מטיילים.




עוד מעקף קטן של קטע המפל, ומכאן יורדים בירידה תלולה אל תחתית הערוץ, ירידה המרוצפת במדרגות בזלת שהונחו על ידי צדיקים נסתרים.  על אף המדרגות הנ"ל, הירידה היא קשה ומאתגרת את הברכיים של רבים מאיתנו.


הגענו למטה, הגזיה של צביקה מתנשפת ומפיקה כמה נגלות של קפה ריחני, ואגב כך צחי סוקר את ההיררכיה של ציפורי הטרף : נשר, עזניה, רחם ופרס (לפי הסדר הזה), מי מגיע למזון קודם וכו'. התירוץ לעניין הדיבור על הדורסים הוא זוג רחמים שריחף מעלינו במעגלי תרמיקות חינניים בעת שירדנו בירידה התלולה.



עוד סיפורים פיקנטיים מפי צחי : גוזלי נשרים שמתים כתוצאה מבליעה של חוליות מקלע (הנחשבות בטעות לעצמות ומקור לסידן לגוזלים), והקשר בין גלי האבנים לבין האלונים הצומחים מתוך גלי האבנים (רמז : מכרסם בשם נמנמן שאוכל את הבלוטים וגורר אותם למקום מגוריו בגל האבנים).
ממשיכים באפיק, אנחנו עכשיו כבר בחלק התחתון של הנחל, עוד כמה בריכות ומפלונים, סיבה טובה לחלוץ נעליים לטבול קצת במיים הזורמים ולהתרענן.




והפיניש המרשים עוד לפנינו : זוכרים שירדנו ירידה תלולה אל אפיקו של הנחל ? הנה בא השלב הנקמה המאזן (שלא לומר : אבו-אבו-אבו-מאזן) :  מי שיורד במדרגות, עולה במדרגות. נכון, בלי מדרגות זה היה הרבה יותר קשה, אבל גם עם, זה מאתגר את הריאות, השרירים והלב. סך הכל, את גיל 18 חצינו די מזמן.




מתנשמים ומתנשפים מגיעים לבסוף אל הפיסגה המיוחלת, מנוחה קצרה בצל העצים וסיום מישורי בשביל עפר המפלח שדה חרדל צהוב-ירוק משובץ באלונים (וגלי אבנים, זוכרים ?),



עד לחניון נחל יהודיה,שם ממתין לנו האוטובוס ואפילו קיוסק עם ארטיקים לשוחרי המתוק הצונן הזה.
התארגנות לתזוזה, מה שקורין "נוהל קרוקס", והביתה.




תודה לצחי המדריך, לאיתן המלווה ואיש הקולנוע, לשי החובש, ולכם שהייתם נחמדים כדרככם.

כל התמונות שצילמתי נמצאות כאן,

התמונות שצילם שלמה לוטם נמצאות כאן , תודה שלמה !

התמונות שצילמה אמה קבקוב נמצאות כאן , תודה אמה !

התמונות שצילמה אראלה יואל נמצאות כאן, תודה אראלה !

התמונות שצילמה אורלי מוזס נמצאות כאן, תודה אורלי !

התמונות שצילם פינו וייצמן נמצאות כאן, תודה פינו !

הסרטון שצילם איתן נמצא כאן,   תודה איתן !

להתראות,


אבי