בצידי הדרך 5 טיול
6 נחל כזיב, מדריך גלעד בן צבי
האביב המשוגע שסיפק
לנו כמה ימי חמסין רציניים השבוע, נרגע מעט, והטמפרטורות הנוחות והשמיים המעוננים
חלקית רומזים לנו על מזג אויר נוח לטיול האחרון של העונה, והפעם, מסלול מעגלי ממצפה הילה למצפה הילה, דרך נחל כזיב, עין טמיר
והמונפורט.
חבורת ירושלים
מצטרפת לאוטובוס בצומת אלונים ולאחר כוס הקפה והחיבוקים ממריאים צפונה. חוצים את
כפר יאסיף, ימינה בצומת כברי, שמאלה דרך מעיליא ומגיעים לנקודת ההתחלה, מערבית
למצפה הילה.
מתארגנים להליכה
וגולשים בשביל צפונה ולאחר מכן פונים מזרחה במקביל לאפיקו של נחל כזיב, אל תוך סבך
אפלולי למדי של חורש גלילי, אלונים, עצי דולב, מורן-החורש, אלות וקטלבים משמשים בו
בעירבוביה ירוקה המשובצת בפריחה של אביב מאוחר : לטמים בוורוד ולבן, דרדרים
למיניהם בוורוד קוצני, מרבדים של לבן וצהוב וירוק שאיני יודע את שמותיהם, בקיצור,
חגיגה של טרם קיץ.
 |
| דם המכבים |
 |
| לוטם |
עוצרים ליד קטלבים
עם גזעים מפותלים ומשורגים וגלעד מספק הסברים אפשריים לצבעו האדום של גזע הקטלב
ולהשתרגותו. כמו כן הקשר האפשרי בין תפוצתו של העץ הנ"ל לבין סוג הקרקע, ואפרופו
הצמחיה בחורש, מספר לנו גלעד על סוגיית דילול החורש באמצעים שונים, ע"מ לשפר
את הבטיחות (שריפות) ואת האיזון האקולוגי.
ממשיכים לגלוש
מזרחה ולמטה בהדרגה, עצירה נוספת והסבר על השבת היחמורים הפרסיים לארץ וסיפורי
המתח הקשורים בכך, סמוך להתמוטטות משטר השאח באירן, ובכלל ענייני השבת מיני
בע"ח תנ"כיים לטבע בארץ, שזכתה להצלחה רבה (80%) בהשוואה לעולם הגדול,
המפגר אחרינו כמובן.
השביל פונה מערבה
אל שלוחה המכונה "קרן ברתות", שלוחה המרוצפת בסלעים אפורים וחדים, נקודת
תצפית מרהיבה לכיוון צפון ומערב, גלעד מתעכב על השמות הערביים השונים של נחל כזיב,
כל קטע ושמו המיוחד, סוקר גיאוגרפית את הפנורמה, ומרחיב בעניין המערות הנמצאות
באיזור והממצאים בהן של שרידי אדם מתקופות פרהיסטוריות, ששפכו אור חדש על סדר
הדברים בהתפתחות המין האנושי. רמז : אפשרות שהאדם הניאנדרטלי והומו ספיאנס התקיימו
במקביל ואולי אפילו התערבבו אלה באלה, בניגוד לתאוריות קודמות המשייכות כל סוג
לתקופה אחרת. מעניין.
 |
| קרן ברתות |
 |
| המונפורט - מבט מקרן ברתות |
עוד עצירה בענייני
בוטניקה, שושן צחור ותפוצתו, ואנחנו כבר בתחתית הנחל, פוגשים את האפיק ואת המים
הזורמים בו, מפלונים, בריכות, צל וקרירות, ומקום נפלא לארוחת צהריים ולהשתכשכות.
מכאן גיחה קצרה
לעין טמיר השוכנת כמה מאות מטרים מזרחה באפיקו של הנחל, סמוך לעין זיו, כך אומרים,
מסתבר שהמקום והזמן פופולאריים עד מאוד : המקום שוקק קבוצות ומשפחות שבאו לטייל
ולטבול, שמח. אמיצים שבנו חולצים נעליים
ונכנסים לניקבה של עין טמיר וחוזרים רטובים אך מרוצים.
חוזרים מערבה
לנקודת ארוחת הצהריים ומשם ממשיכים עוד הלאה במורד האפיק, כמה חציות של המים הלוך
וחזור מאתגרות אותנו מעט, ולבסוף מגיעים למרגלות המונפורט, סמוך לטחנת הקמח
הצלבנית. הסבר קצר על מבנה הטחנה שחלקיו נוצרו בתקופות שונות ולצרכים שונים,
וקדימה אל פסגת ההר !
פעם נוספת אנחנו נוכחים
שלכל ירידה יש מחיר : הטיפוס למבצר מאתגר לנו את כושר הלב-ריאה-פז"מ, ולבסוף
מתנשמים ומתנשפים אנחנו מגיעים עדיו וזוכים לתגמול כפול : רוח נעימה ונוף יפהפה.
ויש גם דבר תורה :
גלעד סוקר את ההיסטוריה של המקום, המסדרים השונים שהיו בארץ (טבטונים, הוספיטלרים),
בנו את המקום והחזיקו בו בתקופות השונות, המלחמות והכיבושים ומה לא.
עוד מאמץ ועלייה
במעלה השלוחה, אנחנו כבר די רצוצים מהעליה הבלתי נגמרת הזאת, אבל סימני
הציביליזציה ומוכר הארטיקים שאנו פוגשים בסוף העלייה, מרמזים לנו שהמנוחה הנחלה
והאוטובוס, כבר בטווח נגיעה.
הללויה.
נוהל קרוקס,
והביתה.
כל התמונות שצילמתי
נמצאות כאן,
תודות לכל המשתפים,
המדריכים והמפרגנים, לאסכולות ולשרון,
זאת היתה העונה שהיתה,
היה תענוג לחרוש איתכם את הנופים,
להתראות בשנה הבאה
(אני נרשמתי ל"מהקצה אל הקצה").
שלכם,
אבי
